Rasco | DMAOT

הטריו הנהדר חוזר עם אלבום שני, הפעם בהפקה של אורי בראונר כנרות (אוזו בזוקה, בום פם).

כל הקסם כאן: המלודיות האדירות, האווירה החלומית, הוייב של המיסוך השוגייזי על הגיטרות – תחושה של תנועה בין סאונד עירוני לשטח טבעי ופתוח.

מצד אחד מוזיקה מחושמלת, עם ריפים נהדרים, מצד שני אווירה של חלום מיסטי עם טקסטים תמימים וחידתיים בו-זמנית.

עם השפעות של צ'ארלי מגירה (גם על שם הלהקה), אלביס, הקראמפס, ביצ' בויז ועוד, הלהקה מחייה את הדיאלוג עם סרף, פסיכדליה והרכבי גראז'.

מה שהתחיל כמפגש חברי, מעושן ומעורפל בירושלים של סוף העשור הקודם הופך להרכב מגובש שממשיך ומחדד את הסאונד הייחודי שלו.